Politicians and Election, Vote in Freedom, Actively Participate in Democracy, Vote for Change, Online referendum
left right

Biography יובל שטייניץ

> Israel > Politicians > Likud > Yuval Steinitz
יובל שטייניץ יובל שטייניץ
יובל שטייניץ
הוא השר לנושאים אסטרטגיים, לענייני מודיעין וליחסים בינלאומיים. | An Israeli politician, the current Minister of Intelligence and Minister of Strategic Affairs.
email

DESCRIPTION OF CANDIDATE: 

יובל שטייניץ Biography

HEB:

 

ד"ר יובל שטייניץ (נולד ב-10 באפריל 1958) הוא השר לנושאים אסטרטגיים, לענייני מודיעין וליחסים בינלאומיים בממשלת ישראל וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד ביתנו. כיהן כשר האוצר וכמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

 

פעילותו הציבורית

שטייניץ גדל בבית ליברלי ובראשית פעילותו הפוליטית בשנות ה-80 היה פעיל שמאל וחבר ב"שלום עכשיו". הוא נפצע מהרימון שהשליך יונה אברושמי וממנו נהרג אמיל גרינצווייג. בשנת 1994 שינה את עמדותיו הפוליטיות ועבר לימין, בעקבות ההתחמשות המצרית למרות הסכם השלום ובעקבות ביקורתו על הסכמי אוסלו. בבחירות בשנת 1996 יצא בתמיכה גלויה בבנימין נתניהו. בשנת 1999 רץ שטייניץ ברשימת הליכוד לכנסת ה-15 ונחשב כמקורב לנתניהו. אף שהליכוד זכה ב-19 מנדטים ומקומו ברשימה היה המקום העשרים, נכנס לכנסת בשל התפטרותו של נתניהו. במסגרת תפקידו בכנסת ה-15 כיהן כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וכחבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ובוועדת המדע והטכנולוגיה.

 

שטייניץ נבחר לכנסת ה-16, בה כיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים, ויו"ר הוועדה הביטחונית המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולקונגרס ארצות הברית. הוא יזם את הקמתה של הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק ועמד בראשה. הוועדה ביקרה בחריפות את תפקודי קהילת המודיעין על כישלונה להעריך נכונה את הימצאותם של טילי קרקע-קרקע ונשק בלתי קונבנציונלי בידי עיראק בחודשים שקדמו למלחמת עיראק, וכן את כשלונה לגלות את תוכנית הגרעין של לוב.

 

שטייניץ יזם את הקמתה של הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו. הרבה להתריע על הסכנה הטמונה בהתעצמותה הצבאית של מצרים והצטיידותה בנשק אמריקני חדיש, וטען שיש להתכונן לאפשרות של מלחמה בחזית הדרומית‏. בנוסף בלט בתמיכתו בפיתוח חיל הים, בדומה לחיל האוויר‏. בדיון על תוכנית ההתנתקות, שבה תמך‏, הוביל את המאבק הפרלמנטרי והציבורי נגד מסירת ציר פילדלפי לידי מצרים, וטען כי המצרים מעלימים עין במכוון מהטרור הפלסטיני וממנהרות ההברחה, וכי ההסכם עלול לפגוע בפירוז סיני, החיוני לביטחון ישראל‏. לטענתו בזכות התנגדותו הצליח לצמצם משמעותית את פריסת הכוחות המצריים בגבול שתוכננה על ידי הממשלה. בשנת 2005 קרא שטייניץ לעריכת "מבצע חומת מגן 2" ברצועת עזה, לפני ההתנתקות, על מנת שלא תצטייר כנובעת מחולשה של ישראל‏. לאחר מכן הצטרף לחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי המזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית.

 

נבחר מטעם הליכוד לכנסת ה-17 לאחר שמוקם במקום התשיעי ברשימת המפלגה. היה מועמדו של נתניהו לתפקיד יו"ר הליכוד העולמי בבחירות שנערכו ביוני 2006, אך הפסיד לדני דנון, ראש ההנהגה העולמית של בית"ר. בשנים 1999–2004 כיהן כנשיא "האגודה לזכות הציבור לדעת". שטייניץ סבור שבית המשפט העליון פוגע בקביעות בשנים האחרונות ב"סטטוס קוו" ובחרדים, ואף התראיין לקלטת בשם "הרצל והציונות", שיצר והפיץ הרב אמנון יצחק בה הוא מאשש מנסיונו והשקפת עולמו את טענות החרדים.‏‏‏ בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום התשיעי ברשימת הליכוד, ולאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר האוצר. בשנת 2011 קיבל אות כבוד מטעם המרכז האוניברסיטאי אריאל על פעילותו בפיתוח וקידום הכלכלה והחברה בישראל, בניווט המאמץ הלאומי ליציאה מהירה מהמשבר הכלכלי הבינלאומי, בהנהגת מערכת הרפורמות במשק המיועדות להעצמת האזרח והמשק הלאומי, תוך מאבק פוליטי ציבורי עם גורמי כוח ואינטרסים רבי עוצמה, בהקצאת תוספת משאבים משמעותית למערכת החינוך בכלל ומערכת ההשכלה הגבוהה בפרט‏.

 

מקור

 

 

ENG:

 

Yuval Steinitz (Hebrew: יובל שטייניץ‎; born 10 April 1958) is an Israeli politician and Knesset member for Likud since 1999. He was the Finance Minister of Israel from 2009 until 2013, when he was appointed Minister of Intelligence, Minister of International Relations and Minister of Strategic Affairs.

 

Political career

Steinitz's political involvement began in the 1980s when he joined Peace Now. He was injured during a rally in Jerusalem in 1983, when a right-wing extremist hurled a hand-grenade into the crowd, killing peace activist Emil Grunzweig.

 

However, his objections to the Oslo Accords led him into the Likud camp. In the 1999 elections he was twentieth on the Likud list, but the party won only 19 seats. When Netanyahu resigned in the wake of his electoral defeat, Steinitz replaced him as next in line. During his first term in the Knesset, Steinitz served as chairman of the Subcommittee for Defense, Planning and Policy, and a member of the Foreign Affairs and Defense Committee and the Constitution Law and Courts Committee.

 

After retaining his seat in the 2003 elections, he was elected to chair the Foreign Affairs and Defense Committee, turning it into one of the most serious and influential bodies in the Knesset. During his second term, he also chaired the Subcommittee for Intelligence and Secret Services, the Committee for the examination of the Intelligence Services Following the War in Iraq, and co-chaired the Joint Security Committee Between the Knesset and the US Congress, alongside American Senator Jon Kyl.

 

After re-election in 2006, he continued to co-chair the Joint Security Committee Between the Knesset and the US Congress, and also chaired the Subcommittee for the State of Alert and Field Security and the Sub-Committee on Intelligence & Secret Services, whilst continuing to be a member of the Foreign Affairs and Defense Committee and the Law and Courts Committee.

 

He retained his seat in the 2009 elections after winning ninth place on the Likud list. He was appointed finance minister in Benjamin Netanyahu's government. He was the first Finance Minister of Israel to submit to the Knesset a two-year budget, instead of the until-then customary one-year budget. This move generated some controversy, with some accusing it of decreasing government transparency and others praising it for its greater efficiency.

 

In 2012 media reports alleged that Steinitz was attempting to create friction between Netanyahu and Barak. Prior to the elections for the 19th Knesset in 2013, Steinitz received the 24th place on the joint Likud Yisrael Beiteinu list. The list received 31 mandates, securing Steinitz's place in the 19th Knesset. In 2013 Steinitz was repeatedly corrected by sources inside and outside of Israel on the subject of Iranian sanctions.

 

source

18.08.2010, 02.10.2012

updated: 2014-07-04

icon Yuval Steinitz
icon Yuval Steinitz

ElectionsMeter is not responsible for the content of the text. Please refer always to the author. Every text published on ElectionsMeter should include original name of the author and reference to the original source. Users are obliged to follow notice of copyright infringement. Please read carefully policy of the site. If the text contains an error, incorrect information, you want to fix it, or even you would like to mange fully the content of the profile, please contact us. contact us..

 
load menu